לקהילה היהודית באתונה היסטוריה ארוכה, עשירה ומרתקת.
יהודים חיו באתונה כבר בעת העתיקה, ובתקופה ההלניסטית כבר התקיימה בעיר קהילה חברתית ותרבותית פעילה. במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 הגיעו לאתונה יהודים רבים מספרד ומסלוניקי, והם העניקו לקהילה אופי ייחודי ומגוון.
לקהילה היהודית באתונה הייתה תרומה משמעותית להתפתחות העיר בתחומי המסחר, האדריכלות והתרבות. המרכז הקהילתי, שנודע בשם “לה מודיאנה״, שימש מוקד חיים יהודי ותוסס, ובו פעלו בתי כנסת, בתי ספר ועסקים שונים. עם זאת, בתקופת מלחמת העולם השנייה – ובמיוחד במהלך השואה- חוותה הקהילה פגיעה קשה. רק מעטים מהיהודים שניצלו שבו אל העיר לאחר המלחמה, וגודלה ומשקלה של הקהילה הצטמצמו באופן משמעותי. בשנים שלאחר מכן, עם הגעת יהודים מארצות הברית וממדינות שונות בעולם, החלה הקהילה להתחדש ולהתרחב בהדרגה.
כיום, הקהילה היהודית באתונה היא קהילה חמה, מגוונת ודינמית, המציעה לחבריה פעילויות חינוכיות, חברתיות ותרבותיות — ושומרת בגאווה על מורשתה העתיקה לצד חיי קהילה עכשוויים.
התקופה ההלניסטית
הקהילה היהודית ביוון היא אחת העתיקות בעולם וראשיתה עוד בתקופה ההלניסטית. עדות ברורה על הימצאות יהודים במקום קיימת כבר מהמאה ה-3 לפנה”ס, אך ההשערה המקובלת היא שיהודים חיו ביוון עוד מימי בית ראשון, בין אם מרצונם ובין אם כעבדים.
קיומם של יישובים יהודיים בתסליה, בואויה, מקדוניה, אתוליה, אטיקה, ארגוס, קורינתוס, כרתים, סאמוס, רודוס, קוס ודלוס מוזכר ומתועד במאה ה-1 לספירה.
בית הכנסת של דלוס הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה.
עד המאה ה-15
רוב יהדות יוון הייתה מורכבת מיהודים אשר השתלבו בחברה ההלניסטית שמסביב, אימצו את שניהם ומנהגי המקומיים. יהודים אלו ידועים בשם היהודים הרומניוטים. רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.
על פי המסורת הרומניוטית, מקור הקהילה מיהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השני והתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. תפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה. חלק מהקהילות (דוגמה סלוניקי, רומניה ואחרות), שקלטו את מגורשי ספרד ופורטוגל – אימצו במשך השנים את מנהגי המתיישבים החדשים והרמניוטים המקוריים נטמעו בקרב הקהילה החדשה, אך לא כך במקומות אחרים, כמו יואנינה, קורפו, אלבניה ועוד, שם שמרה הקהילה הרומניוטית על ייחודה ועל נוסח התפילה, המאופיין בקרבה לנוסח הארץ ישראלי הקדום.
תקופת השלטון העות'מאני
עם תחילת שלטון העות’מאנים במאה ה-15, חל שיפור בחיי הקהילה, ויהודים רבים שגורשו בגירוש ספרד התיישבו מחדש ביוון. המגורשים נעשו ליסוד הדומיננטי בקהילה, שנהגה ברובה לפי מנהגי יהדות ספרד, ואולם באיים ובמקומות נוספים נשמרו קהילות של יהודי יוון המקוריים.
קיימות עדויות לקיומה של נוכחות יהודית קטנה באתונה מאז תחילת המאה ה-1. עם זאת, לאחר 1834 והכרזת אתונה כבירת יוון העצמאית, החלה הקהילה לגדול. בשנים הראשונות למלכותו של המלך אוטו, היגרו משפחות יהודיות מגרמניה והתיישבו באתונה. קליטת יהודים מרחבי אירופה ובניהם משפחת רוטשילד הביאו לגידול מעמדה של הקהילה.
בשנת 1890 הוקמה הקהילה היהודית של אתונה (JCA). עם התיישבות בעיר של יהודים מסלוניקי, יואנינה ואסיה הקטנה ובראשה עמדה משפחת רוטשילד.
בתקופה זו מקימה הקהילה שלושה בתי כנסת קטנים. הקהילה הלכה וגדלה עד שמנתה כ-3000 יהודים.
תקופת מלחמות העולם
לאחר מלחמות הבלקן (1912-1913) ושחרור שטחי יוון רבים, מספר יהודי יוון עלה ל-100,000, מתוכם 65,000 חיים בסלוניקי. במהלך השואה, 86% מיהודי יוון נרצחו, כאשר יהדות סלוניקי היא הנפגעת העיקרית.
הנאצים הגיעו לאתונה בשנת 1943 והחלו בהכנות לגירוש של היהודים למחנות ברחבי אירופה. במהלך הכיבוש, אתונה הייתה מקלט ליותר משלושת אלפים נרדפים יהודים, בעיקר מסלוניקי. בעקבות מאמצים כבירים של ארגוני המחתרת בשיתוף רב הקהילה, בסיוע הארכיבישוף של אתונה ומפקד משטרת אתונה, אשר סייעו בהנפקת אלפי תעודות זהות חדשות ליהודים תחת זהות נוצרית וסייעו לחלקם לברוח ולהסתתר מהנאצים. למרות מעצרם של כ-1,000 יהודים מקומיים ופליטים ב-1944 ומותם של רובם במחנות ההשמדה, אתונה הייתה אתר ההצלה המוביל של יהדות יוון ביוון.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם חזרת הניצולים וההתיישבות מבין חברי קהילות אחרות, הקהילה היהודית באתונה מנתה מספר גדול יותר של יהודים מאשר לפני המלחמה.
הקהילה כיום
בשנת 1973 התגוררו באתונה 2600 יהודים בקירוב, כמחצית מיהודי יוון. מאוחר יותר בשנת 1997 עלה מספרם ל 3000, כשיהדות יוון עמדה על 5000 איש.
נכון לימים אלו הקהילה היהודית באתונה מהווה שני שליש מכלל יהדות יוון,
כ-3500 יהודים חיים בה והיא נחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם מחוץ לארץ ישראל. בנוסף אליהם מושכת אליה העיר אלפי מהגרים ישראלים המשתלבים בחיי הקהילה והעיר.
